המאפיינים העיקריים של DSPM כוללים:
סיווג וגילוי נתונים
גילוי נתונים וסיווג הם יכולות בסיסיות של DSPM, ומאפשרים לארגונים לקבל נראות לנתונים הרגישים שלהם בסביבות ענן, היברידיות ומקומיות. תהליך הגילוי משתמש בסריקות אוטומטיות ובשילובים כדי לאתר נכסי נתונים—מובנים ולא מובנים—בפלטפורמות כגון SaaS, PaaS, IaaS ואגמי נתונים. זה כולל זיהוי של "נתוני צל" או נכסי ענן שנשכחו ועשויים להוות סיכוני אבטחה.
לאחר הגילוי, הנתונים מסווגים על-ידי כלי DSPM לפי רמת הרגישות שלהם, הסוג שלהם (מידע מזהה אישי, רשומות בריאות, נתונים פיננסיים וכו') ודרישות התאימות. הסיווג הזה עוזר לצוותי האבטחה להבין את טיב הנתונים, לתעדף מאמצי הגנה וליישם מדיניות מתאימה. סיווג מדויק גם תומך בתהליכים במורד הזרם כגון הערכת סיכונים, זיהוי ותיקון.
ניתוח גישה וסיכונים
DSPM מתמקד בהבנה למי יש גישה לנתונים רגישים והאם הגישה הזו מתאימה. כלי DSPM מעריכים הרשאות בסביבות ענן והיברידיות כדי לזהות נתונים חשופים מדי, תצורות שגויות ופגיעויות אפשריות.
ניתוח סיכונים עוזר לצוותי האבטחה לאתר דפוסי גישה מסוכנים—כגון הרשאות מופרזות או שיתוף לא מורשה—ולתעדף את מאמצי התיקון בהתאם.
על-ידי הערכה רציפה של רמת החשיפה של נתונים רגישים, DSPM מאפשר לארגונים לאכוף מדיניות של הרשאות מינימליות ולהקטין את משטח התקיפה. הוא גם תומך בתאימות בכך שהוא מבטיח שבקרות הגישה תואמות לדרישות
תאימות רגולטורית ולתקני הפיקוח הפנימיים.
זיהוי והתראה רציפים
DSPM מבטיח שנתונים רגישים נמצאים תחת מעקב מתמיד אחר שינויים בגישה, בשימוש ובחשיפה. היכולת הזו מספקת מעקב בזמן אמת כדי לעזור לצוותי האבטחה לזהות חריגות, הפרות מדיניות ואיומים מתהווים בזמן שהם קורים. כלי DSPM משתלבים בדרך כלל עם מערכות אבטחה קיימות, כגון ניהול מידע ואירועי אבטחה (SIEM) ומניעת אובדן נתונים (DLP), כדי להעשיר את יכולות הזיהוי ולספק התראות מבוססות הקשר.
על-ידי שמירה על נראות מתמשכת של האופן שבו נתונים ניגשים ומשותפים, DSPM עוזר לארגונים להגיב במהירות לסיכונים פוטנציאליים. התרעות שנוצרות על-ידי DSPM יכולות להפעיל פעולות תיקון אוטומטיות או ידניות, כגון ביטול גישה, החלת הצפנה והסלמת מקרהים לחקירה. גישה יזומה זו מחזקת את יכולתו של הארגון למנוע הפרות אבטחה ולשמור על תאימות לתקנים של
הגנה על נתונים.
זיהוי סיכונים
כלי DSPM יכולים לזהות ולהגיב לסיכוני אבטחה פוטנציאליים שמכוונים לנתונים רגישים. הם מנתחים באופן רציף דפוסי גישת נתונים, התנהגות משתמשים ותצורות סביבה כדי לזהות חריגות שעשויות להעיד על פעילות זדונית או על הפרות מדיניות. זה כולל זיהוי של גישה לא מורשית, ניסיונות חילוץ נתונים וחשיפה של נכסים רגישים בגלל תצורות שגויות או הרשאות מופרזות.
פתרונות DSPM מתקדמים משתלבים לעיתים קרובות עם מערכות אקולוגיות רחבות יותר של אבטחה, כגון SIEM, DLP ופלטפורמות
לזיהוי איומים ותגובה להם (TDR), כדי להעשיר את
מודיעין האיומים ולספק התראות מבוססות הקשר. התרעות אלה עוזרות לצוותי האבטחה לחקור מקרהים במהירות ולאחר מכן לנקוט פעולות מתקנות, כגון ביטול גישה, החלת הצפנה או הסלמה לניתוח פורנזי.
תגובה לתקריות
לאחר שכלי DSPM מזהים חריגות, הם מפעילים התרעות ומספקים תובנות ישימות כדי להנחות את התיקון. התובנות האלה עשויות לכלול המלצות למדיניות, הערכות סיכון נתונים ומדדי איום בעדיפות גבוהה.
פלטפורמות DSPM יכולות גם להשתלב עם כלים מבוססי AI
לתגובה לתקריות כדי לתמוך בחקירות מודרכות. כך צוותי האבטחה יכולים לבצע ניתוחים מעמיקים של נתונים, משתמשים ופעילויות, ולעזור להם להבין את ההיקף וההשפעה של מקרה. ייעול תהליך התגובה והצעת בינה קונטקסטואלית מחזקים את המשמעות של DSPM בכך שהם מאפשרים לארגונים להכיל איומים במהירות ולצמצם נזקים.
ניהול פגיעויות
DSPM מתמקד בזיהוי ובטיפול בחולשות באופן שבו נתונים רגישים נשמרים, נגישים ומוגנים בסביבות ענן והיברידיות. כלי DSPM סורקים באופן רציף אחר תצורות שגויות, הרשאות מופרזות ובקרות גישה מיושנות או מסוכנות שעלולות לחשוף נתונים למשתמשים לא מורשים או לגורמים זדוניים. כלים אלה נותנים עדיפות
לניהול פגיעויות על סמך רמת הסיכון ורגישות הנתונים, ועוזרים לצוותי האבטחה להתמקד קודם בבעיות הקריטיות ביותר.
DSPM גם משפרת את הנראות לתוך איומים פוטנציאליים ומספקת תובנות מעשיות לטיפול. זה כולל המלצה על שינויי מדיניות, ביטול גישה מיותרת או החלת הצפנה על נתונים בסיכון גבוה. DSPM מחזקת את היכולת של ארגון לצמצם באופן יזום את משטח התקיפה שלו ולשמור על עמדת אבטחת נתונים עמידה.
עקוב אחר 'האבטחה של Microsoft'